שאלה:
שאלה: אימתי צריך אדם לצמצם ממאכלו בשאר ימים, כדי לכבד את השבת?
תשובה:
בשו"ע סימן רמ"ב סעיף א' כתב: "אפילו מי שצריך לאחרים, אם יש לו מעט משלו צריך לזרז עצמו לכבד את השבת, ולא אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר; על כן צריך לצמצם בשאר ימים כדי לכבד השבת".
צריך לכבד את השבת, אפילו שבכל יום אם יאכל כמו שיש לו לא ישאר לשבת יותר מהחול. למשל, יש לו שבעים לירות, כל יום ויום אוכל עשרה לירות, א"כ בשבת יהיה לו רק עשר לירות, אפילו הכי אדם כזה יחסוך, שמונה לירות בכל יום, אם צריך עשר יקח בשמונה, ואם יש לו עוד יכבד את השבת.
לאיזה ענין יכבד את השבת? במה יכבד? יכבד באוכל טעים? או יוסיף על הארוחות? הלא בחול כמה האדם אוכל, שתי ארוחות, אם יש לו עשר לירות בכל יום, חמש לירות לארוחת הבוקר וחמש לירות לארוחת הלילה, יצמצם שבמקום שיקח לקנות בעשר לירות בכל יום בעד הארוחות, יקנה בשמונה לירות, ישאר לו הכסף עודף בכדי לעשות סעודה שלישית?.
איך אתה מבין את השו"ע? תחזור את השו"ע!
כותב מרן: "אפילו מי שצריך לאחרים, אם יש לו מעט משלו, צריך לזרז עצמו לכבד את השבת". פה לא מובן טוב, אבל בשאלה שאמר "ולא אמרו עשה שבתך חול" דהיינו לאכל שתי ארוחות, דווקא למי - "אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר", והוא לא יכול, שאפילו אחרי הצמצום לא יכול פחות מזה, יש לו ברירה [אחת], או יאכל בשבת שתי סעודות כמו החול, או יבקש צדקה, ע"ז אמר "תעשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות".
זהו מ"ש מרן "ולא אמרו עשה שבתך חול" מה זה שבתך חול? שתי מנות, "אלא למי שהשעה דחוקה לו", אבל למי שהשעה לא דחוקה לו ביותר, יצמצם בשאר הימים, למשל במקום שיאכל דג מלוח עם לימון, יאכל בלי לימון, כדי שישאר לו עודף כסף.
ולא תתפלאו על הדבר הזה, היה ע"ה בנו של הרא"ש היה ככה מצבו קשה מאוד, רבינו יהודה אחיו של רבי יעקב, אחיו של הטור, שאל את אביו, אמר לו כגון הוא שכך וכך, וע"ז ענה לו, כל כך היה קשה להם.
היה חכם בן ציון אטון ע"ה היה לומד ובוכה, והיה אומר הם ככה היו בצער, מה זה?.
