שאלה:
סימן תקפ"ב סעיף ט': "הגה: ונוהגין שכל אחד אומר לחבירו: לשנה טובה תכתב".
המנהג לברך איש לרעהו בראש השנה שיזכה ליכתב לשנה טובה, ולא יאמר אדם איך אברך, וכי ראוי אני להתפלל על אחרים. כמו שיש הרבה אנשים שנמנעים מלברך, וכך שמעתי אדם גדול שאומר: "לא ראוי אני להתפלל על כל אחד". ואני חושב זו טעות, והבאתי לזה ראיה מהלכה זו: "נוהגין לומר לחבירו לשנה טובה תכתב", והרי כאן המברך עצמו עדיין לא נכתב לחיים, ויכול לומר מה אני ומה חיי שאבקש מהקב"ה על אחרים שיכתבו לשנה טובה, הלואי שאכתב בעצמי, אלא נהגו לברך.
*
רבנו זצ"ל נשאל, האם גם ביום השני יכול לומר לחבירו לשנה טובה תכתב? והשיב: יש אומרים שלא יאמר כך לצדיקים , אבל האמת שאפילו ביום כיפור יכול לומר "תכתב". כי ממאי נפשך, אם לא נכתב עד אז, מברכו שיכתב עכשיו, ואם כבר נכתב, אין בכך דבר, הלא אין זו ברכת לבטלה, שהרי "כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה" (ברכות יב ע"א). רק יתן דעתו לכך שחבירו לא יכעס: "אני צריך את הברכה שלך? ועוד אתה אומר לי תכתב?!" .
ובנוגע לחילוק בין יום טוב ראשון לשני, יש בזה מחלוקת, האם מה שאמרו הפוסקים עד חצי היום, הכוונה גם ליום השני כיון ששני הימים כיום אחד דמו, או שמא רק ביום הראשון .
נפקא מינה לענין שינה ביום ראש השנה, שיש שמקילים לישן אחר חצות היום, האם אחר חצות הכוונה רק ליום השני, או אפילו ביום בראשון יוכל לישון אחר חצות.
ונראה הפשט שאפילו ביום ראשון אחרי חצות יכול לישון, למי שיש לו כאב ראש .
תשובה:
