ביום שישי ג' מנחם אב יחלפו ל"ד שנים להסתלקות אשת חבר הרבנית מסעודה הדסה אבא שאול ע"ה. הרבנית ע"ה נולדה בשנת תרפ"ט בירושלים שבין החומות, לאביה הגדול השקדן חכם יוסף חיים שרבאני זצ"ל מחכמי ישיבת פורת יוסף ומנקיי הדעת שבירושלים.
בשנת תש"ט בנתה את ביתה עם בעלה הגדול רבינו ה"אור לציון", כשהיא מקבלת על עצמה התמסרות מוחלטת לתורת וקדושת בעלה הגדול. לימים סיפרה שאביה הזהירה קודם חופתה, שכל רגע ורגע מזמנה של בעלה יקר מאוד לדור כולו, וביקשה שתקבל על עצמה שלא להפריע כלל מתלמודו וממשנתו.
קבלה גדולה זו ליוותה אותה בכל חייה; הן בסדר יומו העמוס של בעלה, אשר שקד על דלתות התורה ללא הרף בעידודה ובחיזוקה. הן בימי שישי אשר היה אצל בעלה קודש לה', והיה מנהגו ללמוד מבוקר היום ועד כניסת השבת ממש, בצוותא חדא עם חמיו הגאון רבי יוסף חיים שרבאני, והיו מסתגרים בספריית הישיבה הק'. והיא זכרונה לברכה לא רק שלא מנעה ממנו, ולא ביקשה את סיועו בהכנת צרכי השבת, וכדומה. אלא שהייתה מוליכה ממרחק לחנןף בקיץ ובחורף, נוטלת מזון בידיה וטורחת לבוא לבנין הישיבה להמציא לבעלה ולאביה כדי סעודתם, בשביל שלא יצטרכו להפסיק מלימודם רגע.
כך בתחילת חייהם – כאשר חיו חיי דוחק וצער עד כדי פת לחם, כך – בתקופות בריאותיות קשות שלה, השתדלה שלא להפריעו ובכל כוחה שמרה לבל יטרד משלוותו.
במשך שנים הרבתה פועלים לשמירת אורו ותורתו של בעלה הגדול, בזמן ששכב במחלתו ישבה לפניו בעצמה וכתבה בכתב ידה קונטרס חידושי תורה מפיו, בעיקר על שו"ע יורה דעה. כמו כן טרחה בהשגת שכירות של מכשיר הקלטה (טייפ-רקורדר) של אותם ימים, וכל פעם שהיה מוסר שיעור כללי בישיבה, הייתה טורחת בגופה להביאו לישיבה ולהקליטו, למען ישמר האור הגדול לדורות. ואכן מיד לאחר הסתלקותה בסערה השמימה הוציא רבינו הגדול את ספרו במוסר, וקראו על שמה הטהור "זכרון הדסה", והקדיש את זכויות הלומדים בו וניאותים לאורו לעילוי נשמתה הטהורה.
מסרה את נפשה לשלוח את בנה יחידה שנולד לה לאחר תפילות וקשיים רבים ראש הישיבה רבי אליהו אבא שאול זצ"ל, ללמוד בהיכלי התורה בריחוק רב מהבית ולשמש את גדולי הדור, להישאר בודדה בביתה רק כדי לזכות שהבן יהיה תלמיד חכם.
ביום שישי האחרון לחייה התאספו בביתה גדולי תורה וראשי ישיבות חברי נשיאות מפעל הש"ס, ומכיון שהייתה מאושפזת בבית המרפא חשבו להעתיק מקום הכינוס למקום אחר, אבל היא הפצירה וביקשה שהכינוס יהיה בביתה, ושמחה מאוד על הזכות שיש לה שביתה משמש בית ועד לחכמים, דבריה האחרונים היו אודות מאורי התורה ששהו בביתה, והתועלת שהייתה בכינוס.
זכתה רבות בתורת בעלה רבינו הגדול מרן ה"אור לציון", ובתורת בנה יחידה אשר אהבה רבינו ה"אור אליהו" זכר צדיקים וקדושים לברכה. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים, ותעמוד לגורלה לקץ הימין, בב"א.
